נפגע אדם בפגיעת איבה ונגרמה לו נכות, יש לקבוע את דרגת נכותו בגין פגיעת האיבה, אמרנו כי טיפול בנפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי מבוצע על ידי מחלקת נפגעי איבה במוסד. קביעת דרגת ביטוח לאומי תביעת הנכות תיעשה לאחר סיום הטיפול הרפואי והתייצבות מצבו הרפואי של הנפגע. נקודה זו היא נקודה משמעותית ביותר עבור הנכים נפגעי פעולות איבה, וזאת משום שבהתאם לדרגת הנכות שתיקבע לאדם יקבעו זכויותיו.
רוב הנפגעים מעוניינים בהסברים על תביעת נכות נגד הביטוח הלאומי וזו מטרת מאמר זה.
עניין קביעת דרגת הנכות הוסדר בסעיף 5 לחוק התגמולים. הסעיף קובע כי התנאי הראשוני לקביעת דרגת נכות הוא אישור הרשות המאשרת כי פגיעה שאירעה לנפגע היא פגיעת איבה.
הועדות הרפואיות ובית הדין לעבודה
את דרגת תביעת הנכות קובע רופא או ועדה רפואית שנתמנו לעניין קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, אך הנכות תיקבע בהתאם למבחנים והכללים שהותקנו על פי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות; כלומר שדרגת הנכות תיקבע לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש”ל – 1969.
על החלטת הרופא או הועדה הרפואית ניתן לערור לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לעניין עררים על קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, מה שהנפגעים מכנים ועדת ערר מול הביטוח הלאומי.
ההסדרים לקביעת דרגת הנכות שאובים מחוק המוסד לביטוח לאומי בפרק העוסק בנפגעי עבודה. את ההסדרים הללו ניתן לתאם לנפגעי פעולות האיבה באופן כללי כך:
- על פי הסדרים שאובים אלו רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.
- בקביעת דרגת ביטוח לאומי תביעת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבגינה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעת האיבה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעת האיבה.
- שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לעניין סעיף קטן לגבי כלל הנכים או לסוגים של נכים.
חלק מההסדרים שנשאבו הם הגדרות שונות הנוגעות לנכות אותן ניתן להתאים לנפגע פעולות איבה:
“דרגה יציבה”, של נכה פעולת איבה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית.
“דרגה שאינה יציבה”, של נכה פעולת איבה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
דרגת הנכות תיקבע כאמור עם תום הטיפול הרפואי והזכאות לתגמול טיפול רפואי. ההסדרים כוללים גם את ההוראות הנוגעות לערר על קביעת דרגת הנכות ולערעור על החלטת ועדת העררים:
- הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים; הליך הידוע כניהול ועדת ערר מול הביטוח הלאומי.
- אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה נקבעו בחוק.
- ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; בחוק נקבע כי השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.
החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
המועד לערעור לבית הדין לעבודה נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסויימות), תשל”ז – 1977 לשלושים יום מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער.
על ועדה רפואית ועל ועדה רפואית לעררים יכולים לערער גם הנכה הנבדק וגם המוסד לביטוח לאומי. הועדה הרפואית על פי חוק היא ניטראלית ועצמאית בהחלטותיה, הגם שמקום מושבה במוסד לביטוח לאומי.
יודגש כי על פי הסדרים אלו קביעת דרגת הנכות, על ידי ועדה רפואית או ועדת ערר, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לעניין נכי פעולות איבה בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.
עניין זה של הועדות הרפואיות ושיוכן, מבחינה מערכתית, לביטוח הלאומי עורר ומעורר קשיים רבים ובעיקרם החשש ממשוא פנים של הועדה הרפואית. בפני בית הדין לעבודה עלו לדיון לא אחת טענות שונות כנגד הועדות הרפואיות וכנגד תפקודן ובית המשפט גיבש כללים שונים המכתיבים את פעולת הועדות הרפואיות.
פסיקת בית הדין לעבודה ובית המשפט המחוזי מלמדת מה היא אותה “נקודה משפטית” בה ניתן לערער על החלטת ועדת עררים ובאילו עניינים הוגשו ערעורים בעניין. כל עניין נבחן לגופו והעיקרון המנחה קובע כי שאלות עובדתיות ורפואיות לא יהוו בסיס לערעור לעומת שאלות שבמשפט והנוגעות לכללי מינהל תקינים. על מנת להמחיש עניין זה נתייחס למספר מצבים בהם הוגשו ערעורים לבית הדין לעבודה באשר לועדות רפואיות הנוגעות לנפגעי פעולות איבה ובערעורים אלה נקבע כי:
- בית הדין אינו יכול להתערב בקביעת ועדה רפואית באשר לממצאים הרפואיים ומשמעותם ובאשר לקשר שבין ממצאים אלו ופגיעת האיבה, אך בית הדין יתערב מקום בו הועדה הרפואית התעלמה מתלונות הנבדק או מתיעוד רפואי של פגימותיו. ועדה רפואית צריכה להתייחס לחוות דעת רפואית של מומחה מטעם מערער אשר הוצגה בפניה.
- היעדר הנמקה של החלטת הועדה היא נקודה משפטית הראויה לערעור בפני בית הדין, וכמוה הנמקה לקויה ובלתי מספקת.
- הרכב הועדה גם הוא עניין הראוי לערעור. על ההרכב לכלול מומחים אשר תחום מומחיותם נוגע לפגימותיו של הנכה הנבדק.
- פגיעת ועדה רפואית בכללי הצדק הטבעי, שהם כללים מנחים בעבודת המנהל הציבורי התקין, היא נקודה משפטית הראויה לערעור. כך גם מקרים של טעות בולטת על פני הפסק ופגיעה בזכותו של מערער להביא ראיותיו וטענותיו בפני הועדה הרפואית יכול ויצדיקו ערעור על החלטת הועדה הרפואית.
ויודגש, כל מקרה נבחן לנסיבותיו ולכל מקרה נסיבות שונות. אין למהר ולערער על החלטת הועדה הרפואית ללא עיון מעמיק ויסודי בהחלטתה וללא בחינה משפטית ומקצועית של ההחלטה.
אם גם אתם נזקקים לייצוג צבאי ובטחוני, התקשרו עוד היום ותנו לנו להילחם עבורכם!
לשאלות ומידע נוסף, אנא אל תהססו, נשמח לסייע – יעוץ משפטי ראשוני חינם או כתבו אלינו בדואר אלקטרוני: info@disabled.co.il
למידע על החמרת נכות וקביעת אחוזי נכות לחצו כאן!