סעיף 20א, עוסק בתגמולים אחרי פטירתו של נכה צה”ל. למרות שאין הוראה מפורשת בחוק, השוללת ירושה בזכות לתגמולים, קבע בית המשפט כי אין זכות לירושת תגמול על פי חוק הנכים (אחרת ישולמו תגמולים לצאצאי הנכה עד אין קץ ותיווצר תוצאה בלתי נסבלת). יחד עם זאת מסדיר הסעיף המשך תגמול ל”תקופת חסד”.
סעיף 20א, מטבע העניין בו הוא עוסק, מפנה לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תשי”י – 1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), וקובע כי נפטר נכה צה”ל שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א., ובאין הוראה – לידי בן-זוגו, ובאין בן-זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.
הסעיף מתייחס לנכה שנפטר שאין משלמים אחריו תגמולים. מכאן שלאחר מות נכה צה”ל יש מקום לבחון זכאות לפי חוק משפחות חיילים, בד”כ במקרי מוות כתוצאה מהנכות (אם כי יש לבחון את הוראות החוק בדקדקנות), ואם אין הנותרים אחרי הנכה זכאים לתגמול לפי חוק זה אזי זכאי בן המשפחה כמפורט בסעיף לתגמול לפי סעיף 20א.(א) לחוק הנכים במשך 3 שנים מסוף החודש בו נפטר נכה צה”ל. תקופה זו הינה ‘תקופת חסד’ והסתגלות אשר מעניק החוק לבין משפחתו של נכה שנפטר ואין משלמים אחריו תגמולים. חשוב לנדגיש כי סעיף 20א.(א) מדבר על המשך תשלום התגמולים בלבד ללא יתר הזכויות נכי צה”ל או לנותרים מוכרים לפי חוק משפחות חיילים.
משרד הביטחון דוחה חדשות לבקרים תביעות של בני משפחה ולמנות לקבל תגמולים לאחר פטירתו של נכה מעבר ל-36 החודשים בטענה שאין קשר בין הפטירה לבין הנכות, אנו מתמחים ביצוג ובניהול של תתביעות אלה, לשם הכרה באלמנה כאלמנה בזכויות מלאות.
זכויות נכי צה”ל לאחר ‘תקופת החסד’
עוד קובע סעיף 20א. כי הייתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של נכה צה”ל ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש”י – 1950, לפי העניין, כל עוד אין לבו הזוג הכנסה כדי מחיה, כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור, אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של נכה צה”ל, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.
בתום שלושים ושישה החודשים בהם מקבל בן המשפחה תגמול לפי סעיף 20א.(א) מתחילה מערכת חדשה של תגמולים לפי סעיף 20א.(ב) השאובה מחוק משפחות חיילים וזאת, כאמור, כשהמדובר בנכה נצרך שדרגת נכותו 50% או יותר (כתנאים מצטברים).
תנאי נוסף לתגמול לפי סעיף זה הוא העמידה בתנאי ההגדרה של “בן זוג/יתום של חייל שנספה במערכה” לפי חוק משפחות חיילים. עמידה זו מצריכה התקיימותה של מערכת עובדתית לפי חוק זה (שאין זה המקום לדון בה) והכרה רשמית של קצין התגמולים בתחום משפחות שכולות.
יחד עם זאת, קיימת הוראה באגף השיקום לפיה, לפנים משורת הדין, תקבל אלמנת נכה צה”ל שדרגת נכותו 50% או יותר (גם אם אינו נצרך) בגין חבלה בפעילות מבצעית (שאינה זכאית לתגמולים לפי חוק משפחות חיילים) את התגמול, אך ללא ההטבות של אלמנת חייל מוכרת כדין.
מדובר בסעיף זה בתגמול לבן זוג או ליתום ולא לבן משפחה של נכה צה”ל כאמור בסעיף 20א.(א). דבר זה יכול לשנות את זהות מקבל התגמול במקרה שאין זהות בין השניים.
למידע נוסף על נכה צה”ל והכרה כנכה לחצו כאן!