במהלך שנות ה-90 בוצע מהלך במערכת המשפט בארץ אשר מטרתו הייתה הפחתת עומס תיקים מבג”ץ ובעקבות כך מבית המשפט העליון. לשם כך הוקמו בתי משפט מנהליים שאליהם ניתן להפנות תביעות או בקשות בנושאים מנהליים באמצעות הליך משפטי המכונה עתירה מנהלית. במוקד הדיונים הנדונים בבתי משפט אלה ניתן למצוא נושאים קשורים הקשורים ליחסי הגומלין שבין האזרח לבין המנהל הציבורי ורשויות המדינה (רשויות מקומיות, מוסדות המדינה ועוד). הנחת היסוד היא שגופים אלה פועלים מתוך אמון הציבור בהם ומתוך חובת שירות כלפי האזרח ולכן חלה עליהם חובת יתר בביצוע תפקידם.
כיום, אזרח הסבור שנפגע מהחלטה שניתנה על ידי אחת מרשויות המדינה המנויות, יכול לתקוף את ההחלטה באמצעות הגשת הליך הנקרא “עתירה מנהלית” המוגש לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. חשוב לציין כי כללי סדר הדין האזרחי אינם חלים על בתי המשפט המנהליים. בכך למעשה קיים הבדל בין המשפט האזרחי (המתנהל בבתי המשפט “הרגילים”) לבין המשפט המנהלי המתנהל בבית משפט לעניינים מנהליים ובבג”צ. בעוד שהמשפט האזרחי עוסק בעניינים שבין אדם אחד לאחר או בין אדם לאישיות משפטית (חברה עמותה או אישיות משפטית אחרת), המשפט המנהלי עוסק בתובענות שבין האזרח לבין מוסדות המדינה.
הבדל נוסף, מוצא את ביטויו באופיו של תהליך עתירה מנהלית המוגש ובשמו – בעוד שבבית המשפט האזרחי מוגשות תביעות שיש בהן בקשה לקבלת חיובים כספיים, השבת סכומים ותביעות לפיצויים בגין נזק, העתירה המנהלית המוגשת לבית המשפט לעניינים המנהלים מטרתה קבלת סעד הצהרתי בדרך כלל, המורה לרשות או למדינה כיצד לנהוג עם האזרח, או ביטול החלטה של הרשות שנקבע על ידי בית המשפט משום שנמצא כי היא שגויה ואינה צודקת.
בית המשפט המחוזי היושב כבית משפט לעניינים מנהליים, למעשה משמש כאן כערכאה מעין בג”צית ולכן נכתב בחוק כי בית משפט לעניינים מנהליים, ידון בעתירה מנהלית ובערעור מנהלי בהתאם לעילות לסמכויות תוך התחשבות בשינויים המחויבים לגבי עתירה מנהלית ולגבי ערעור מנהלי. עניינים המגיעים לבית המשפט המנהלי יכולים לעבור לבית המשפט העליון אם מצא בית משפט לעניינים מנהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מנהלית שבפניו מעלה עניין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת. במקרים אלה, רשאי בית המשפט המנהלי, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון.
בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך להתערב בכל עניין. סמכויותיו מוגבלות בחוק הקובע מתי יוכל להתערב ומתי לא. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות ומוסמך להתערב רק במקרים בהם החלטתה של הרשות אינה סבירה בנסיבות העניין. על כן הליכים אלה הינם הליכים מורכבים ומחייבים התמחות מיוחדת. מאחר ומדובר בערכאה ראשונה, ניתן לערער לבית המשפט העליון ללא צורך בקבלת רשות מוקדמת ונקבע כי פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים (בעתירה מנהלית ובתובענה מנהלית) ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.
אנו מטפלים במגוון תביעות הנוגעות לעניינים מנהליים עם התמחות מיוחדת בהליכים מול משרד הביטחון והרופא הראשי, ולמול שלטונות צה”ל ומשטרת ישראל.