לאחר כל אירוע חבלני, דקירה, פיגוע דריסה או ירי, אנו שומעים על “נפגעי החרדה”. נפגעים אלה, זכאים לקבל טיפול רפואי נפשי (פסיכיאטר-תרופות), טיפול פסיכולוגי, טיפול תמיכתי, קבוצתי וכל עזרה אפשרית לצורך הטבת מצבם הנפשי. לשם כך נרתמו המוסד לביטוח לאומי, מערך בריאות הנפש, פיקוד העורף ועמותות רבות ושונות (כגון:נט”ל, ער”ן וכו’) המציעות עזרתן לאותם “נפגעי חרדה”.
היערכות זו טובה וברוכה, ולעיתים אף קריטית לצורך אבחון וזיהוי מוקדם וטיפול מהיר, על מנת שאותם “נפגעי חרדה” הסובלים מטראומה אקוטית שלאחר אירוע, לא יפתחו תסמונת פוסט-טראומתית (הידועה גם בשם – הפרעת דחק בתר-חבלתית/PTSD) כרונית, ממושכת ועמידה לטיפול; שאז יהפכו אותם “נפגעים” ל”נכים”.
עניינם של ה”נכים” והיחס כלפיהם שונה לחלוטין מעניינם של ה”נפגעים”. במחוזותינו כאשר התעניינותו של הציבור ניצתת במהירות, ובאותה המהירות היא דועכת; כאשר אירוע רודף אירוע, והנפגעים החדשים מחליפים את אלו שנפגעו לפני כשבוע, כאשר כל המדינה “ממתינה” בעיניים כלות לאותה התקפה קטלנית שתניע את ממשלת ישראל לפעול בצורה נרחבת למיגור התקפות הקסאם בעזה, מצוקתם של אותם “נפגעי חרדה”, כוכבי הכתבות של יום האתמול, נשכחת מלב. על אחת כמה וכמה כאשר הם כבר לא “נפגעי חרדה” אלא בעלי נכות נפשית כתוצאה מנפילת אחד מאלפי הטילים שנורו לשטח ישראל.
בעוד שמדינת ישראל והציבור התקדמו הלאה לנפילה הבאה, נותרו אותם נכים כלואים בתוך הטראומה אותה חוו והם חווים אותה בכל יום מחדש. למרות ההתערבות המיידית של הגורמים הרלוונטיים ולמרות הטיפול הרפואי המיידי, נותרים אנשים עם נכות נפשית קשה ביותר, ולעיתים אינם מבינים עד תום את משמעותה ואת הסמפטומים הרבים המקיפים אותה.
תסמונת פוסט טראומתית כוללת אפיזודות בהן אדם חי מחדש את הטראומה בזכרונות חודרניים (תופעה הנקראת “פלאשבקים”), או בחלומות, תחושת “מאובנות” וקהות רגשית, אבדן יכולת ההנאה, ניתוק חברתי וסביבתי, נטייה להסתגרות ולהימנעות, פחד, חרדה, דכאון, תקפנות ורגזנות, הפרעות בשינה, סיוטים, הזעות לילה, תגובות בהלה מוגזמות ועוד.
הסימפטומים הללו יכולים להופיע כולם כאחד או חלקם, בעוצמות שונות. לעיתים יופיעו בקשר לרמזים או גירויים המעוררים היזכרות באירועים עצמם, ולעיתים יופיעו ללא כל טריגר חיצוני. לעיתים יופיעו מיד לאחר האירוע ולעיתים בטווח של עד חצי שנה מהאירוע (לעיתים נדירות אף מעבר לכך). מחשבות אבדניות יכול וילוו את הסימפטומים הללו ולעיתים מופיע גם שימוש מוגזם באלכוהול ובסמים. במידה וסימפטומים אלו נמשכים במשך שנים רבות יכול להיגרם שינוי מתמיד באישיותו של הנפגע המתאפיין בניכור, גישה עוינת וחשדנית כלפי העולם, נסיגה חברתית, תחושת ריקנות וחוסר ישע, ותחושה תמידית של “הליכה על פי תהום” ותחושת קיומו של איום תמידי.
“נכות” מוגדרת כפגיעה בכושרו התפקודי של האדם, פגיעה ביכולותיו החברתיות, התעסוקתיות, בקשרים הבינאישיים, בריכוז, בחשיבה ועוד. אלו הלוקים בתסמונת פוסט-טראומתית כרונית נפגעים ביכולת התפקוד היומיומית שלהם זמן ניכר לאחר אירוע שגרם לפגיעה ואשר נשכח מלב זה מכבר.
בניגוד ל”נפגעי החרדה” אותם נכים לא זוכים ל”היערכות מיוחדת” לטיפול בעניינם, הם נכנסים לצינורות הטיפול הבירוקרטי הממושך והקשה לצורך הכרתם כנפגעי איבה וקבלת זכויות הנתונות להם על פי חוק נפגעי פעולות איבה. זכויותם של נכי פעולות האיבה מקבילות לזכויותיהם של נכי צה”ל, אך דרך קשה ומייסרת ממתינה להם בטרם יקבלו זכויות אלו. בתום תקופת הטיפול הרפואי, ידרשו נכים אלו להוכיח כי נכחו באירוע או חוו אותו באופן כזה או אחר, אכן נפגעו בנפשם באירוע, כי פגיעתם עדיין נמשכת, כי לא סבלו מפגיעה נפשית קודם לאירוע, כי פגיעתם הנפשית היא תוצאה של אותו אירוע, כי פגיעתם הנפשית היא בדרגה גבוהה המצדיקה הענקת זכויות בהתאם למגבלה התפקודית בה לקו.
משימות אלו אינן פשוטות לכל אדם מן הישוב, על אחת כמה וכמה לאדם שנפגע בנפשו וסובל מפגיעה בכישוריו החברתיים והבינאישיים, שאינו עובד כבר תקופה ארוכה ולעיתים שב לאחר תקופה קצרה להתגורר בלב ליבו של איזור הסכנה. פעמים רבות נזקקים נכים אלו לעזרתם של פסיכיאטרים מומחים ושל עורכי דין על מנת למצות זכויותיהם על פי החוק ופעמים רבות אף נכשלים במעשיהם.
מתוך נסיון של שנים רבות בעבודה עם נפגעי פעולות האיבה, ומתוך בחינה מפוכחת של הקשיים האפשריים, התקנו לעזרתם של התושבים הנתונים לאיום המתמיד הזה מספר כללי אצבע שיכול ויסייעו להם במידה וחלילה יבוא עליהם האסון:
א. נפגעת או נפצעת בפגיעת איבה- דאג לראות רופא מייד.
חשוב כי יהיה בידך תיעוד רפואי על פגיעתך שנרשם על ידי הגוף המפנה בשטח ו/או חדר מיון ו/או רופא, בסמוך ככל האפשר למועד הפציעה.
ב. פגשת רופא – עמוד על אבחון מלא ונכון של פגיעתך.
דאג לאבחון מלא של פגיעתך לציון העובדה כי הינך “נפגע חרדה” נוסף על כל פגיעה גופנית בה לקית. דאג לקבל עותק של האבחנה.
ג. הכן לך עותק מצולם של כל המסמכים הרפואיים.
הכן עותק נוסף של תיקך הרפואי, הכולל מסמכים מקוריים כמו הפנית רופאים, תעודות חדר מיון, וכל תכתובת רפואית או מנהלית בנוגע לעניין.
ה. קבל יעוץ משפטי.
לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, קבל יעוץ משפטי מעו”ד, המתמחה בחוק התגמולים לנפגעי איבה לרוב יעוץ זה אינו כרוך בתשלום.
ו. קבל מקצין החקירות במשטרה אישור בדבר נסיבות פציעתך או חבלתך.
חשוב לקבל מגורמי המשטרה או החקירה אישור הכולל פרוט ההתייחסות הקשורות לנסיבות הפציעה, למועדה ולהתרחשותה.
ז. קרא חומר על תביעת זכויותיך כנפגע פעולות איבה.
חומר רב בנושא זה ניתן לקבל באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, ארגון נפגעי פעולות איבה, עמותת נט”ל, המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה וכו’. כדאי לשאול, לברר, לקרוא ספרים בנושא, להתעניין אצל מביני דבר על מנת ללמוד על ההליך בפניו עומדים. יש להיזהר מפני משמועות ועצות של “בעלי נסיון”, “מאכערים” וכאלו שאינם מבינים בנושא.
ח. צרף מסמכים מפורטים לתביעה.
בהגישך תביעה למוסד לביטוח לאומי כשאינך מיוצג, צרף לתביעה: מסמכים רפואיים ומנהליים, דו”ח חקירה משטרתי, ואם תידרש לכך: תצהיר על נסיבות הפציעה כתוצאה מפעולת האיבה. יש לאמת את התצהיר בפני רשם בית משפט או עו”ד.
ט. שמור כל מכתב ממשרד העבודה והרווחה ומהביטוח הלאומי.
התייחס ברצינות למועדי הגשת מסמכים ורשום אותם לפניך. איחור במועד הגשת ערעור לרשות או להגשת מסמכים עלול להביא לדחיית תביעתך באופן סופי.
י. התיעץ רק בעורכי דין מומחים לחוקי הנכים, העוסקים בתחום באופן שוטף.
תמיד כדאי להתייעץ, היעוץ הראשוני אינו כלול בדרך כלל בתשלום והדבר יכול רק להועיל, שתף פעולה באופן מלא עם עורך הדין המטפל בעניינך, ציית להוראותיו ושמור עותק מהמסמכים בהליך המתנהל בעניינך.
כללים ראשוניים אלו יסייעו לנכים בהמשך דרכם הארוכה וימנעו תקלות מצערות שיכולות להיגרם כתוצאה ממחדל או מעשה שגוי שלא נעשה במועדו. מובן כי אין בכללים למלא את כל הנחוץ לצורך ניהול נכון של תביעה להכרת נכות בגין פגיעת איבה, אך יש בהם לסייע ולהקל על “נפגעי חרדה” אשר הצטרפו לצערם הרב לחבורה המכובדת ההולכת וגדלה של נכי פוסט טראומה.
אם גם אתם נזקקים לייצוג צבאי ובטחוני, התקשרו עוד היום ותנו לנו להילחם עבורכם!
לשאלות ומידע נוסף, אנא אל תהססו, נשמח לסייע – יעוץ משפטי ראשוני חינם או כתבו אלינו בדואר אלקטרוני: info@disabled.co.il
למידע על תביעת נכות לפי חוק נפגעי פעולות איבה לחצו כאן!