הקדמה
ספר זה עוסק בהכרתו של אדם כנכה צה”ל, קביעת דרגת נכותו וזכויותיו השונות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), תשי”ט – 1959. מכוחו של חוק זה, הותקנו על ידי שר הביטחון ושרים נוספים, תקנות שונות; ומכוח הסמכות המנהלית של אנשי משרד הביטחון הונהגו נהלי עבודה פנימיים המכוונים את מעשיהם של אנשי משרד הביטחון. כאשר נאמר בספר זה “החוק” או “חוק הנכים” הכוונה היא לחוק האמור לעיל; ההתייחסות לתקנות הינה לתקנות אשר הותקנו מכוח החוק הנדון, כך גם ביחס לנהלים ולהוראות הפנימיות אשר הונהלו על ידי אגף השיקום שבמשרד הביטחון.
החוקים והתקנות בהן דן ספר זה והעוסקים בנכי צה”ל מצורפים כנספחים לספר זה. בכל מקום בו מוזכרים החוק או התקנות ניתן לפנות לנספחים אלה, לעיון מפורט.
שלושת מקורות אלו, ופסיקת בית המשפט והוועדות העוסקות בהם, מעמידים מערכת שלמה שתפקידה לטפל בבעיה הערכית והמוסרית כמו גם הפרקטית אשר נוצרת עם פגיעתו של אדם תוך ועקב שירותו את המדינה. מקורות אלו מהווים מסכת מורכבת של חקיקה סוציאלית שמטרתה להיטיב עם הנכים ואשר מבוססת על ערכים חברתיים אשר נקבע כי הינם ראויים להגנה. נקודת מוצא זו של המחוקק ובתי המשפט, שימשה בעבר ומשמשת בהווה כבסיס לפרשנות וכנר לרגליהם של אלו אשר תפקידם מכוח החוק והתקנות ליתן שירות לנכים.
יצוין כי משהוחלט על ידי כנסת ישראל להשוות את זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה לזכויותיהם של נכים מכוח חוק הנכים (נכי צה”ל), חלקים נרחבים מספר זה, ובמיוחד השער השני העוסק בזכויות הנכים, הינם רלוונטיים גם לנכים אלו והאמור בהם חל גם עליהם.
אגף השיקום שבמשרד הביטחון עוסק במלאכת הקודש של מתן סיוע ותמיכה בנכי צה”ל וזאת באמצעות יישום החוק התקנות והנהלים המתוארים בספר זה. עבודה זו אינה פשוטה כלל וכלל ומטבע הדברים, במהלך ישומן של הוראות אלה מתעוררות מחלוקות בין הנכים הזכאים ובין אגף השיקום. הדרך לישוב מחלוקות אלו מוסדרת באמצעות התדיינות בפני ועדות וערכאות משפטיות שמתפקידם להכריע במחלוקות ולפסוק בהן.
פעמים מצטיירת התמונה, בעיקר בקרב נכים ואנשים שתביעתם נדחתה, כאילו אנשי אגף השיקום פועלים נגד אדם זה או אחר, במטרה מכוונת לפגוע בו או לגזול מידיו זכויות המגיעות לו בדין. תמונה זו אינה נכונה כלל ועיקר. אנשי אגף השיקום עושים ככל יכולתם לקדם את ענייניהם של הנכים הזכאים ולהעניק להם את הזכויות המגיעות להם ועל כך מגיעה להם התודה והברכה. במקרים בהם שוגים אנשי אגף השיקום בהחלטותיהם ובמעשיהם או מפעילים שיקול דעת מוטעה, ניתן לפנות לועדות ולערכאות אשר נקבעו בחוק, לישוב העניין (באם המחלוקת או הבעיה אינם נוגעים לעניין המהותי הנדון ניתן לפנות לממונים על אותו עובד או לגורמי ביקורת משרד הביטחון, השירות הציבורי והמדינה). יש לזכור שעובדי אגף השיקום כפופים, בדיוק כמו התובעים והנכים, לחוק לתקנות, לנהלים הפנימיים ולהלכות שנפסקו על ידי בתי המשפט וועדות הערעור.
תקציב אגף השיקום מהווה נתח נכבד מתקציב משרד הביטחון, כאשר מטרת השר הממונה והמדינה אשר העבירה תקציב זה, הינה לעשות בתקציב שימוש אשר יטיב עם נכי צה”ל ככל שניתן במסגרת התקציב. אין ספק כי נכות וכל פגימה או מחלה ממנה סובלים הנכים הזכאים, הינה קשה וכואבת, ועל הנכה מוטל להתמודד עימה לשארית חייו תוך שהוא נושאה על גבו. תפקידו של אגף השיקום הוא לסייע בידיו של הנכה בהתמודדות זו ככל שביכולתו, אולם בהקשר זה יש לזכור כי אין ביכולתה של המדינה (באמצעות אגף השיקום) להשיב לאדם שנפגע או נפגם בגופו לקדמותו או “לפצותו” על נכותו. למאור עיניים של נכה שאבד או לאיבר ששותק או נקטע אין תחליף. התגמולים והזכויות על פי החוק מיועדים להקל על החיים עם הנכות, תוך מתן כלים לשיקום נאות ומתן אמצעים לפרנסה ראויה. גם אלה ניתנים תוך הטלה של מגבלות תקציביות ושיקולים כספיים ענייניים, אשר במסגרתם, הלב רחב והיד נכונה (לא לשווא נחשב מצבם השיקומי/כלכלי של נכי צה”ל טוב יחסית לנכים אחרים).
ספר זה מיועד לתת מכשיר בידי הנכה (זה שהוכר וזה אשר מבקש הכרתו על ידי קצין התגמולים) להבין את המערכת העוסקת בנושא נכי צה”ל. הספר בנוי משני חלקים עיקריים. הראשון: הכרתו של אדם כנכה צה”ל וקביעת דרגת נכותו, והשני: פירוט זכויותיו השונות של הנכה על פי החוק התקנות והנהלים הפנימיים. חלקו הראשון של הספר מבוסס רובו ככולו על ספרו של עו”ד יעבץ עומר “חוק הנכים – פסיקה חקיקה והיבטים משפטיים” אשר יצא לאור אשתקד והינו בעיקרו ספר משפטי המיועד לאנשי מקצוע העוסקים בתחום ובו משנה סדורה של החוק הפסיקה וההיבטים המשפטים אשר בבסיסם; החלק השני מבוסס על החוק, התקנות שהותקנו מכוחו והנהלים הפנימיים של אגף השיקום כפי שעודכנו בסמוך להוצאתו לאור של ספר זה. בסופו של הספר, יוחד פרק בו מוצג ארגון נכי צה”ל אשר מטרתו הינה לסייע בידי הנכים בקידום ענייניהם ובשיקומם.
הרעיון אשר הביא להולדתו של ספר זה, הוא הצורך במידע, שהיה עד היום בלתי נגיש ברובו, לידיעת הציבור אשר עו”ד יעבץ עצמו מהווה חלק ממנו. לא פעם פגשנו נכים ותובעים, בין אם הוכרו ובין אם לא, אשר העלו את הטענה כי אינם יודעים את זכויותיהם וכי פעמים רבות נודע להם על זכות, אשר מגיעה להם בדין, רק שנים לאחר מכן בדרך מקרה או מפה לאוזן, והדבר פגע ביכולתם למצות את זכויותיהם. ניתן לומר לכן, כי ספר זה נכתב תוך מענה לדרישה חוזרת ונשנית זו מצד נכים ותובעים לרכז בחיבור קריא וברור את ההלכות הרלוונטיות בעניין לאנשים שאינם משפטנים.
הספר מבוסס על ניסיוננו הרב בטיפול בנכי צה”ל ובבחינת טענותיהם השונות במישור המשפטי ובמישור הערכי למול משרד הביטחון/אגף השיקום. עומר יעבץ עצמו, הינו נכה צה”ל משותק בדרגת נכות 100%+ (מיוחדת) המייצג נכים אל מול אגף השיקום והפרקליטות המייצגת אותו.
הספר אינו מהווה אסמכתא משפטית לצורך הדיינות משפטית ואינו מכיל קביעה חוקית זו או אחרת, הוא מיועד להביא אל הנכה ואל האדם שאינו משפטן את החוקים וההלכות בצורה קריאה וברורה ככל האפשר, תוך הצמדות מרבית ללשון החוק, התקנות והנהלים הפנימיים, תוך מתן אפשרות לנכה להכיר את המערכת (החוקית והמנהלית) ולהתמצא בנבכיה. רבים הנכים אשר מנהלים ענייניהם בעצמם ועושים שימוש בספרים מספרים שונים לצורך כך – ספר זה אינו מיועד למטרה זו והתבססות על האמור בו, ללא יעוץ משפטי מקיף ופרטני, אינה ראויה. יש לזכור כי החוק, התקנות וההוראות הפנימיות הינם מערכת חיה ונושמת, דינאמית ומשתנה – הנתונים השונים, כמו גם ההלכות המשפטיות, מתעדכנים לעיתים תכופות ואת המידע או את התשובה המוחלטת ניתן לקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של הדברים או בירור אצל הגורמים המוסמכים. הספר נותן סקירה מקיפה של נושאיו אך אינו יכול להוות “קיצור דרך” למימוש זכויות או לפתרון סוגיות. ספר זה הוא מהדורה ראשונה מסוגה ויתכן כי נפלו בו אי דיוקים קלים בנקודות מסויימות, ועל כך התנצלותנו הכנה מראש.
אנו מקווים כי ספר זה יחשוף נכים ותובעים לזכויותיהם, כמו גם למגבלותיהם, ויאפשר להם להבין את המערכת המטפלת בכך מתוך כוונה כנה כי יעשה במידע זה שימוש נכון וראוי.
יוני 2000,
עומר יעבץ, עו”ד, צחי ביטון, עו”ד, המחברים.
בחירת מסלול תביעה
נושא בחירת מסלול התביעה מוצג בראשיתו של ספר זה ויש לכך סיבה חשובה: הבחירה במסלול התביעה מהווה דרישה מקדמית לצורך המשך הפעולה לפי החוק ומן הראוי להקדיש לו מחשבה רצינית.
חוק הנכים והתקנות שנקבעו לפיו קובעים מסלול מאוד מיוחד להכרתו של נכה כנכה צה”ל, לקביעת דרגת נכותו ולהענקת זכויות למי שהוכר כנכה ובהתאם לדרגת נכותו. מסלול זה אינו מסלול ייחודי וישנם נכים שנתונה בידיהם הזכות לתבוע תגמולים גם לפי חוק זה וגם לפי חוקים אחרים כגון: פקודת הנזיקין (במקרה שהדבר כרוך בעוולה נזיקית שהביאה לפגיעה), חוק הביטוח הלאומי (במקרה שמדובר גם בעוולה נזיקית), חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כאשר מדובר בתאונת דרכים) ועוד חוקים נוספים. זכות התביעה נתונה לאדם לפי חוק אחר אחד ולפעמים גם לפי מספר חוקים במקביל.
בטרם יפנה אדם בתביעה להכרתו כנכה צה”ל ולקבלת זכויות על פי חוק הנכים, עליו לשקול אם זהו אכן המסלול הרצוי מבחינתו למיצוי זכויותיו או שמא עליו לבחור במסלול אחר או ביותר ממסלול אחד.
ישנם מספר שיקולים משמעותיים המכריעים בהחלטתו של אדם מה הוא המסלול הרצוי לגביו. נציג מספר שיקולים כאלו כאשר משקלם נקבע על ידי כל אדם ואדם בהתאם לסדרי עדיפויותיו. יובהר כי אין בהצגת השיקולים משום המלצה או יעוץ לבחירת מסלול כזה או אחר וכל מקרה מוגבל לנסיבותיו. כמו כן אין השיקולים הללו ממצים את מגוון האפשרויות לתביעה ואת מגוון השיקולים השונים.
האחריות לאירוע
חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או “אשם” לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי פקודת הנזיקין למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע ו/או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת התביעה להכרה), ודי בכך האירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי (כמפורט בהמשך ספר זה).
יתרון יחסי בזכויות
מתוך בדיקת חתך של הזכויות המוענקות לנכים בדרגות נכות שונות נראה כי ככל שעולה דרגת הנכות, כך גדל גם היתרון היחסי של נכי צה”ל על פני נכים במערכות פיצוי ותגמולים אחרות. יחד עם זאת, בדרגות נכות נמוכות יחסית אין עדיפות מבחינת הזכויות לתביעה לפי חוק הנכים (אם כי ישנה חשיבות להכרת הפגיעה על ידי אגף השיקום למקרה של החמרת הנכות).
מיידיות הזכות
לעיתים יעדיפו תובעים לקבל סכום כסף גדול וחד פעמי על פני תגמולים נמוכים לאורך שנים, כפי שמוענקים לפי חוק הנכים בדרגות נכות מסוימות.
סוג פגיעה
בפגיעות מסוימות, בעלות ערך תפקודי ניכר, ישנו יתרון לתביעה נזיקית על פני תביעה לפי חוק הנכים, זאת בשל ההתחשבות בסוג הפגימה, בתהליך קביעת דרגת הנכות ובקביעת הפיצוי בגינה. למשל, קטיעת גליל אצבע של פסנתרן לא תחשב כנכות “מיוחדת” במסגרת חוק הנכים.
לסיכום, שיקולים אלו הינם שיקולים מרכזיים, מתוך שיקולים רבים ומורכבים העולים בעת בחירת מסלול התביעה. אין להקל ראש בבחירת המסלול ובהערכת תוצאותיו משום שבחירה זו יכול ותהיה סופית וכזו שלא ניתן לחזור ממנה (במקרה של קבלת תגמולים). משום כך העלנו עניין זה בתחילת הספר בשל חשיבותו הרבה והמחשבה המקדימה שיש להקדיש לבחירת המסלול. כמו כן יתכן ויהיו משמעויות מבחינת קביעת דרגת הנכות בין המסלולים השונים (דרגת נכות שנקבעה במסלול אחד, תחייב גם במסלול האחר). את התמודדותו של חוק הנכים עם זכות הבחירה ניתן לראות בהמשך הספר בפרק העוסק בזכות הברירה והשיפוי.
שכר טרחה והוצאות
בבוא אדם למצות זכויותיך ממשרד הביטחון ולנהל הליכים לפי חוק הנכים עולה השאלה המתבקשת: כמה זה יעלה לי?
שאלה זו מתחלקת לשניים. ראשית, מהו שכר טרחתו הראוי של עורך הדין ושנית, מה הן ההוצאות הכרוכות בהליכים אלו.
שכר טרחת עורך דין
שירותיו הטובים של עורך דין מיומן בתחום זה, ניסיונו ומקצועיותו יכולים להיות לעזר רב ולהועיל לקידום התיק ולתוצאותיו. שירות זה כרוך בעבודה רבה ובשימוש בידע נצבר ועל כן מלווה בתשלום הולם.
לדעתנו, אף כי אין הכרח בכך, רצוי בכל מקרה להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם ככל האפשר בהתדיינות עם מערכת הביטחון והשיקום וקודם לעריכת מהלכים כאלו או אחרים.
תובעים ומערערים רבים המצויים בקשיים כלכליים מעדיפים לנסות כוחם בפנייה עצמאית לקצין התגמולים ולערכאות השונות. שיקול זה הינו פעמים רבות שיקול מוטעה ופנייה ללא הכנה מוקדמת וללא התייעצות באיש מקצוע המתמחה בחוק הנכים ומכיר את נבכיו, עלולה לגרום לתוצאות בלתי הפיכות בעניינו של הנכה ולנזק רב.
כאשר פונה אדם לעזרתו של עורך דין, ועורך הדין סבור כי אין צורך בהתערבותו המקצועית בשלב זה, ראוי כי יפנה עורך הדין את הפונה וינחה אותו בדבר אופן הפעולה הרצוי. על פי רוב הדבר יהא כרוך בתשלום עבור הייעוץ בלבד, תשלום שאינו גבוה כלל וכלל לעומת התועלת שבו. אם העניין דורש התערבות מקצועית אז יוכל הפונה לשקול את האפשרויות העומדות בפניו תוך התייעצות עם איש מקצוע.
משהוחלט לשכור את שירותיו של עורך הדין עולה שאלת שכר טרחתו. עורכי דין קובעים את שכרם בדרכים שונות ושכרם משתנה בהתאם לניסיונם, מקצועיותם והערכתם העצמית. שכר טרחתו של עורך הדין המייצג את התובע נקבע בדרך כלל בהסכם (תשלום שכר טרחה) בין עורך הדין ולבין הלקוח וכך ראוי שיעשה לטובת שני הצדדים, על מנת למנוע ויכוחים וחיכוכים מיותרים בשלב מאוחר יותר. חוק הנכים עוסק במגוון רחב של תביעות המופנות למספר של ערכאות דיוניות וישנה אפשרות לתובע לקבלת מספר שירותים מעורך הדין אשר מונה לייצגו. את שכר הטרחה יש להסדיר באופן הצופה פני עתיד תוך שיקול מקדמי של דרך הפעולה בה יש לנקוט בכל מקרה ומקרה.
בעבר הייתה הוראה בחוק הנכים בדבר שכר טרחתו של עורך הדין בערעור בפני ועדת הערעורים. הוראה זו בוטלה אך ניתן ללמוד מהתייחסות בית המשפט להוראה זו על שכר הטרחה הראוי.
שכר טרחתו של עורך דין נקבע בדרך כלל לפי סוג העניין אשר מובא לטיפולו ולפי שוויו של העניין. כך למשל: בתביעה כספית להשבת סכום כסף יהא שכר הטרחה לפי אחוזים מגובה הסכום. מספר האחוזים יקבע על פי גובה הסכום באופן מדורג.
לשכת עורכי הדין התקינה כללים לקביעת שכר הטרחה המינימאלי אותו על עורכי הדין לגבות בכל עניין ועניין, כללים אלו אינם כוללים התייחסות מיוחדת לתביעות וענייני נכים לפי חוק הנכים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפסק דין מנחה בעניין (פסק הדין בעניינו של ישעיהו לביא) כי שכר הטרחה בערעור בפני ועדת הערעורים על שאלת ההכרה כנכה יקבע על פי הכללים כאילו הייתה זו תביעה לקצבה חודשית.
על פי כללים אלו שכר הטרחה יקבע לפי שכר הטרחה בתביעה כספית אשר גובהה הוא מכפלת הקצבה החודשית ב- 48 (חודש). כלומר, אם נכה זכאי לקצבה חודשית בגובה מסוים, תוכפל הקצבה ב – 48, שכר הטרחה יהא מספר אחוזים מהמכפלה המתקבלת לפי הפירוט הבא (התעריף מתעדכן מידי זמן והמספרים להלן מעודכנים ליום כתיבת הספר):
15% מסכום התביעה ולא פחות מ- 794 ש”ח (א) עד 26,375 ש”ח
10% מסכום התביעה אך לא פחות מ- 3,963 ש”ח (ב) עולה על 26,375 ש”ח ואינה עולה על 107,217 ש”ח
10% מ- 107,217 ש”ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה (ג) עולה על 107,217 ש”ח
בהתאם למוסכם בין עורך הדין והלקוח אך לא פחות מ- 49,361 ש”ח (ד) עולה על 1,053,628 ש”ח
טבלה זו משמשת בסיס לחישוב שכר הטרחה המינימאלי. דרך זו היא הדרך המנחה את ועדת הערעורים בבואה לפסוק את שכר טרחתו של עורך הדין עבור מערערים, אך אינה מחייבת את עורך הדין בהסכמי שכר הטרחה.
הוצאות המשפט
מעבר לעלות שכר טרחתו של עורך הדין, כרוכה ההתדיינות על פי חוק הנכים בהוצאות שונות (ובראשן התשלום עבור חוות דעת רפואית לרופא מומחה באם יש בכך צורך בנסיבות העניין). בדיונים בפני בית המשפט רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לצד ש”זכה” בדיון שבפניו. ועדת הערעור מוסמכת, על אף שאינה בית משפט כהגדרתו בחוק, גם היא להטיל הוצאות. ועדה רפואית, לעומת זאת, אינה מוסמכת להטיל הוצאות בהליכים המתקיימים בפניה על אף שלעיתים הינם מורכבים ויקרים לא פחות ואינה עוסקת כלל בעניין זה.
הטלת הוצאות על המערער
באופן מסורתי, למעט במקרים של ניצול לרעה של ההליך, או פתיחה בהליך מכוח החוק בחוסר תום לב, נמנעים ועדות הערעור ובתי המשפט לפסוק הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה, כנגד נכים, גם אם הערעור נדחה על פניו וגם אם מתקיים דיון רציני לגופו של עניין, שלאחריו נדחה הערעור. עם זאת ישנם מקרים בהם מוטלות הוצאות עונשיות בשל קנטור או שימוש לרעה בהליכים.
גובה ההוצאות
לרוב נפסקות הוצאות שהוצאו בפועל על ידי המערער (יש להציג קבלות בגין ההוצאות שהוצאו). מאחר והגשת הערעור פטורה מאגרה יושב למערער בדרך כלל סכום ההוצאות שהוציא עבור חוות הדעת הרפואית לה נזקק לצורך הגשת הערעור וזאת למול הצגת חשבונית.
אם גם אתם נזקקים לייצוג צבאי ובטחוני, התקשרו עוד היום ותנו לנו להילחם עבורכם!
לשאלות ומידע נוסף, אנא אל תהססו, נשמח לסייע – יעוץ משפטי ראשוני חינם או כתבו אלינו בדואר אלקטרוני: info@disabled.co.il
למידע נוסף על חוק הנכים- חקיקה, פסיקה והיבטים משפטיים לחצו כאן!