צה”ל עצמו גם הוא בודק אחוזי נכות צה”ל כאשר יש איש קבע או איש מילואים שנפגעו, אחוזים אלה משמשים את צה”ל בדרך כלל לצרכי פרישה או קביעת זכויות של איש קבע במהלך שירותו או איש מילואים שנפגע במהלך שירות המילואים לצורך הענקת גמלה. במקרים רבים בהם איש הקבע מוכר כבר על ידי משרד הביטחון יש התייחסות לקביעה במשרד הביטחון כקביעה קובעת. התקנות הרלוונטיות הינן תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות). הוועדה הינה ועדה רפואית הפועלת בקרפ”ר והיא זו שמוסמכת לקבוע את דרגת נכותם של זכאים לקצבת פרישה.
קביעתה של דרגת נכות לאיש קבע או איש מילואים המשרת בצה”ל על ידי קרפ”ר חשובה ומהותית ביותר שכן על סמך קביעה זו תקבע קצבת הפרישה של החייל. מדובר על תקנות הדומות לתקנות הנכים של נכי צה”ל, כאשר התוספת הראשונה הושמטה לחלוטין (איפה שנמצאים המבחנים) ועושים שימוש בתקנות של משרד הביטחון. הועדה רשאית לבדוק את איש הקבע בכל דרך שתמצא כנחוצה, כולל הפני של איש הקבע לבדיקה על ידי רופאים יועצים שאינם חברי הועדה, לשלוח לבדיקות עזר הדמייה, צילומים, בדיקת מעבדה, הסתכלות בבית חולים וכפי שתראה לנכון, או להפנות לבדיקה של מומחה בכל ענין רפואי הנוגע לפונה. יש התייחסות ספציפית לדרך החישוב שהיא למעשה המקובלת בתקנות הנכים של משרד הביטחון.
הסעיפים הרלוונטיים לקביעה ביחס לגמלת פרישה מצויים בחוק הגמלאות, והם סעיפים 10, 47 ו-48. יש בסעיפים למעשה 7 חלופות, הקובעות מי זכאי לפרוש מצה”ל. מחלקת סגל היא שקובעת את נסיבות הפרישה, אולם הממונה על פי חוק הגמלאות הוא שמוציא את ההחלטה. כאשר איש הקבע אינו מרוצה מההחלטה עליו לערער בפני ועדת ערר על פי החוק תוך 60 יום, ניתן להאריך מועד זה ב-60 יום נוספים.
בית המשפט העליון קבע כי תפקיד ועדת הערר הינו טיפול בכל העתירות הנוגעות לענייני שכר משרתי הקבע, זכויות נלוות לשכר וסיום שירות צבא הקבע על פי פקודות הצבא (פקודות מטכ”ל ופיקוד עליון). הוועדה אינה כפופה לדינים רגילים של משפט אזרחי ויש לה גמישות ביחס לאיזה ראיות תקבל ואיזה ראיות לא תקבל. מאחר וכך נתנו לוועדה אפשרות נדיבה ביחס לסמכות הוועדה והחלטות שבכוחה לקבל, הוועדה יכולה לדון בכל החלטה של גורם מוסמך בצה”ל כולל הממונה או מחלקות הסגל. יתרה מכך, ייתכנו בהחלט מצבים שבהם לא רק מתן החלטה, אלא מחדל או הימנעות מרצון ממתן החלטה ע”י צה”ל, תהיה החלטה שעליה ניתן להגיש ערר לוועדה, והוועדה תהא רשאית לתת סעד מתאים – בין על דרך החזרת העניין לגורם המוסמך כדי שיחליט בו ובין על דרך קבלת החלטה במקומו.
להחלטה חייבים לצרף את החלטת הממונה, אם לא ניתנה החלטת ממונה הערעור כנראה יימחק. טענות של מחלקת הגמלאות, כי לצורך בדיקת הנושא פנתה למחלקת הסגל, אינן שוללות את סמכות ועדת הערר שבבית המשפט, כמו גם טענה כי אין למחלקת גמלאות סמכות להתערב בהחלטת מחלקת סגל וכי ההחלטה הינה “קופסא סגורה”.
ביחס לאנשי מילואים נקבעת הנכות על פי חוק אנשי מילואים. לפי מה שכתוב בחוק, מטרת החוק הינה להבטיח תשלום קצבאות לחיילי מילואים שנפגעו בתקופת שירותם ועקב שירותם ובמקרים שאיש המילואים חו”ח נספה – לבני משפחותיהם של החייל, וזאת במקרים שחיילי המילואים או בני משפחותיהם אינם זכאים לקצבה מקופת גמל, או שזכאותם לקצבה מקופת גמל פחותה מזכויותיהם לפי חוק זה, והכל בהתאם להוראות החוק (ס’ 8 לחוק). אם יש קופת גמל, על פי החוק מקזזים מהגמלה על פי החוק את הסכום המלא המשולם לאיש המילואים או ליורשיו מתוך הקצבה.
החוק מגדיר מיהו איש מילואים, מהם מנגנוני החישוב של הגמלה לה הוא זכאי. חישוב הקצבה הינו לפי המשכורת הקובעת X אחוזי נכות צה”ל (לא הרפואית) X 3 פורמיל (1/1000) לכל % נכות תפקודית. הנכות נקבעת על ידי וועדה, בה יושב רופא תעסוקה שמכהן כיו”ר + 2 רופאים מומחים. ניתן לערער על ההחלטה. נכתב כי בקביעה נעשית לפי תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות, אולם לאלה כאמור לעיל, אין תוספת ראשונה (מבחני קביעה), ולכן גם פה השימוש הוא בתקנות הנכים של משהב”ט.
הטיפול בעניינו של הפונה אלינו, אם איש קבע או איש מילואים מתבצע על פי בחינה מקצועית של עניינו, כאשר יש לעשות ניתוח משפטי ורפואי של הנושא, ולבחון את חוקי הגמלאות והוראות הפיקוד העליון והוראות מטכ”ל, הכל לפי העניין.
אל משרדנו מגיעים אנשיי קבע ואנשי מילואים רבים, המבקשים סיוע בהתמודדות למול מחלקת הסגל והממונה על הגמלאות, וכן במקרה של אנשי מילואים לייצוג על פי החוק, על מנת שיוכלו לממש את זכויותיהם מול מוסדות המדינה ויקבלו את הפיצוי המגיע להם על פי חוק הגמלאות במקרה של אנשי קבע או ביחס לאנשי המילואים, על כך שנפגעו תוך ועקב שירותם.