כאשר מוגשת תביעה למשרד הביטחון, יש שני שלבים לתביעה, השלב הראשון הינו שלב ההכרה ובעצם שלב לקיחת האחריות של שרד הביטחון, שהוא הגוף “המבטח” את צה”ל ומחליט אם הנכה יקבל זכויות והכרה כנכה צה”ל. שלב זה דומה לתביעות של נפגעי פעולות איבה כנגד הרשות המאשרת במשרד הביטחון (ראה תחת נפגעי פעולות איבה). השלב השני היא קביעת אחוזי נכות משרד הביטחון. שלב זה מתבצע מול הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. חשוב לומר, כי משרד הביטחון יכול לקבל כמה סוגי החלטות ביחס לאחריות: לא לקחת כלל אחריות למחלה או לפגימה של הנכה (בטענה שהדבר אינו קשור לתנאי השירות ואין קשר סיבתי בין הפגימה לשירות), או לקחת אחריות חלקית או מלאה. כלומר, במילים אחרות, רמת לקיחת האחריות היא מ-0% אחוזי אחריות (כלומר דחייה של התביעה) ועד 100% אחריות (לקיחה אחריות מלאה). יש גם דרגת ביניים – משרד הביטחון יכול לקבל כל החלטה בין 0% אחריות ועד ל-100% אחריות, ולכן יש מקרים שהוא לוקח 33%, 50%, 66% או 75% אחריות, הכל על פי החלטת קצין התגמולים (הפקיד האחראי) והמלצות היועצים הרפואיים שלו.
קביעתה של אחוזי נכות משרד הביטחון לנכה צה”ל
היא חלק מהותי לקביעת הזכויות של הנכה, מאחר ומקביעה זו ספציפית נגזרות הזכויות שיקבל הנכה על ידי משרד הביטחון: כלומר האם יקבל מענק – או שיקבל תגמולים, והאם יהיה זכאי לזכויות כגוון הטבות וטיפול רפואי. קביעת אחוזי הנכות של משרד הביטחון, מבוצעת על ידי ועדה רפואית של אגף השיקום במשרד הביטחון, הוועדות מתחלקות לשני דרגים ועדה רפואית בדרג ראשון (“ועדה מחוזית”) ובמקרה בו הנכה או משרד הביטחון לא מרוצים מהקביעה, קביעה של ועדה רפואית עליונה. על הוועדה העליונה ניתן לערער במקרים מסוימים ומוגבלים, יש לומר (טענות משפטיות מסוימות אך לא עובדות), לבית המשפט המחוזי. במקרים חריגים ניתן לערער גם לבית המשפט העליון, אולם זה נדיר מאוד. הוועדה הרפואית יכולה לשמש גם כגוף “יועץ” למשרד הביטחון בענייני הכרה (תביעה על פי סעיף 28א), זה לא משהו שקורה באופן תכוף, כי אז קובעת הוועדה גם המלצה להכרה וגם אחוזי נכות משרד הביטחון. מקרים אלה בדרך כלל הם בנכויות קלות, ובדרך כלל במקרים של נכות בשמיעה או בעיניים, ופעמים רבות על ידי רופא יחיד.
הנכות נקבעת על פי תקנות הנכים [קביעת דרגת נכות]. בתקנות מכילות מעין “רשימת מכולת” של נכויות. הרשימה דומה מאוד לתקנות של הביטוח הלאומי [קביעת נכות לנפגעי עבודה] אם כי יש מספר שינויים שהתפתחו משך השנים. הרשימה כוללת את רוב הנכויות והפגימות המוכרות לרפואה, אך מאחר ולא ניתן להכניס כל נכות המוכרת לרפואה וזו גם מתקדמת, ניתן על פי התקנות, להתאים סעיפים מקום בו אין פירוט ספציפי של הפגימה ממנה סובל הנכה, משהו שנקרא התאמת נכויות”.
מאחר וההכרה היא כמו שאמרנו לעיל, הבסיס ולקיחת האחריות לנכות שניתנה לנכה, הרי שהנכה יקבל אחוזי נכות משרד הביטחון רק ביחס לנכות המוכרת שלו. ישנן פגיעות שחלק מהן תהיינה מוכרות ועליהם תילקח אחריות, ככאלה שקרו במהלך השירות הצבאי, ולכן יקבעו בגינן נכות, ואילו פגימות אחריות לא יקושרו לשירות הצבאי ולכן למעשה לא יזכו בדרגת נכות, גם כאשר ברור שהנכה סובל מהן, ולכן לא יירשמו בפרוטוקול ובטבלה המפרטת איך נקבעה דרגת הנכות.
החישוב למעשה בנוי משני חלקים: אחוזי האחריות שלקח קצין התגמולים על הפגימה מוכפלים בגובה הנכות שקבעה הוועדה. כלומר אם לנכה יש נכות שזיכתה אותו ב-50% נכות, אולם ההכרה בגינה הינה רק 50% הכרה, יקבל הנכה רק 25% לצרכי זכאות – לאחוזי אלה אנו קוראים אחוזי זכאות, מאחר והזכויות ניתנו על פיהן. הסף המזכה בזכויות הינו 20% נכות ורק מסף זה מקבל הנכה תגמולים, הטבות זכויות וטיפול רפואי. מתחת לסף זה מקבל הנכה רק מענק כספי חד פעמי (בין 10% – 19%). מתחת ל-10% לא מקבל הנכה מענק או זכויות כלשהן.
דרגת נכות נקבעת באופן זמני (לשלושה חודשים, חצי שנה, שנה וכדומה) או לצמיתות. מועד התוקף של דרגת הנכות נמסר במסגרת ההחלטה של קצין התגמולים שמודיעה לנכה על החלטת הוועדה בעניינו ומה תקפם. כלומר אם הנכות זמנית, יירשם בהחלטה מועד תחילתה ומועד סיומה, שאז יוזמן הנכה לבדיקה חוזרת על יד המנהלה הרפואית. אם הנכות ‘צמיתה’ יירשם תאריך תוקפת ויירשם כי הנכות ניתנה לצמיתות. משמעות המונח “צמיתות” הינו טכני בלבד (מאחר ותתיקי נכים מתנהלים על פי ‘עיקרון התיק הפתוח’), ומשמעותה הינה כי הנכות ניתנה ללא תוקף לבדיקה חוזרת, אלא אם יפנו הנכה או קצין התגמולים בבקשה לבדיקתה החוזרת של הנכות.
אל משרדנו מגיעים נכים רבים המבקשים להגיש תביעה להכרה או לטפל בקביעת אחוזים לראשונה או בוועדות חוזרות. אנו מבצעים בדיקה בפגישה חינם עם הנכה, כדי לדוק מה צריך לעשות, נותנים המלצה ראשונית איך כדאי להתקדם בתיק, האם צריך חוות דעת רפואית, אילו בדיקות רפואיות כדאי לעשות וכדומה, הכל כדי שהנכה יגיע מוכן לוועדה, ולא יהיה בזבוז זמן של הוועדה או הנכה עצמו.
אחוזי נכות פוסט טראומה משרד הביטחון.
חשוב מאוד לדעת כי פוסט טראומה מהווה נכות לכל דבר ולכן, אדם שבשל שירותו בצבא, במשטרה או בכוחות הביטחון סובל מהפרעה טראומתית יכול לתבוע אחוזי נכות משרד הביטחון . אותו אדם יבדק בוועדה רפואית במשרד הביטחון אשר תבדוק את התובע ותקבע עבורו אחוזי נכות. ככל שאחוז הנכות שיקבע יהיה גבוה יותר, כך הזכאות של התובע לפיצויים תהיה גבוהה יותר וכן הטבעות ותגמולים שהוא יקבל יהיו גבוהים יותר. כמו כן, ככל שאחוז הנכות יהיה גבוה יותר כך יהיה גבוה יותר גם הסיכוי לקבל נכה נצרך. התנהלות נכונה לאורך כל התביעה העוסקת בהוצאת אחוזי נכות משרד הביטחון היא קריטית וזאת בכדי להפיק מ התביעה את המקסימום.
אז מה היא בעצם פוסט טראומה?
לא לחינם נקבעים אחוזי נכות פוסט טראומה משרד הביטחון. הפוסט טראומה עלולה לגרום למצוקה רגשית ממשית. קיימים כמה סימנים לפוסט טראומה שכדאי להכיר, על מנת שניתן יהיה להגיש בקשת פוסט טראומה אחוזי נכות משרד הביטחון:
- סימנים למצוקה פסיכולוגית – מי שחווה פוסט טראומה יראה סימנים פיזיים דוגמת דופק מואץ, קוצר נשימה, הזעה וכדומה.
- חוסר היכולת להירגע – האדם נמצא בחרדה מתמדת מבלי היכולת להירגע.
- הבזקים מהאירוע הטראומטי – חיילים חווים חוויות מורכבות במהלך הקרב. הם עלולים לשחזר את האירוע במוחם שוב ושוב, לחלום על כך במהלך השינה או לדמיין את האירועים במהלך ערות.
- תגובות רגשיות קיצוניות – הסובל מפוסט טראומה עלול להתפרץ בזעם ולכעוס גם על דברים קטנים ובלתי משמעותיים.
- הימנעות מביצוע פעולות מסוימות – החווה פוסט טראומה נמנע מלבצע פעולות המזכירות לו את האירוע שחווה.
- הימנעות ממפגשים חברתיים – חוסר רצון להיפגש עם חברים, אי הגעות לפגישות.
- ניתוק חושי – הסובל מפוסט טראומה עלול לחוות ניתוק חושי ולהישאר אדיש לסביבתו.
מה יכול לגרום לפוסט טראומה במסגרת שירות?
תקופת השירות הצבאי היא אחת התקופות המתוחות יותר עבור החייל ובני משפחתו. החיילים ואנשי כוחות הביטחון מקריבים מזמנם כדי להגן על האזרחים מכל פגע. לא פעם הם חשופים לפעולות איבה ולמלחמות שעלולות לפגוע בהם. החיילים עלולים להיפגע לא רק פיזית, אלא גם נפשית. רבים סובלים מפוסט טראומה לאחר הלחימה ונזקקים לשירותי בריאות הנפש בהמשך. כך, לא פעם ישנו צורך להגיש תביעת פוסט טראומה אחוזי נכות משרד הביטחון על מנת שהנפגעים יוכלו לקבל טיפולים ולחיות בכבוד.
על אף שנהוג לחשוב כי פוסט טראומה הוא מצב שנגרם כתוצאה מחשיפה ישירה לאירוע טראומתי, גם אדם שלא היה חשוף באופן ישיר לאירוע טראומתי בשירות שלו עדיין יכול לסבול מפוסט טראומה בשל סיבות שונות כגון: עדות לטראומה כגון צפייה בחבלה או במוות של אדם אחר, חשיפה לטראומה של אחרים במהלך אימונים או במסגרת קורסים בצבא ועוד. על כן, גם אם לא חוויתם באופן ישיר אירוע טראומתי בשירות שלכם אך אתם סובלים מכל התסמינים של פוסט טראומה, יתכן מאוד שתוכלו להיות מוגדרים כפוסט טראומתיים ובהתאם לכך להגיש תביעת אחוזי נכות פוסט טראומה משרד הביטחון.
כיצד נקבעים אחוזי נכות פוסט טראומה?
חשוב מאוד לאבחן את המצב בצורה מקצועית. כאשר מגישים תביעה על פוסט טראומה, בלתי אפשרי לעשות זאת על בסיס אבחון עצמי, אלא יש צורך בחוות דעת מקצועית של מומחה בתחום וכן מסמכים רפואיים שמגבים את חוות הדעת. אם לאדם יש את המסמכים הללו, הוא יכול להגיש תביעה על פוסט טראומה במסגרת שירותו כאשר בשלב הראשון של התביעה הוא יידרש להגיש את כלל האפסים הנחוצים והמסמכים הרלוונטיים אצל קצין תגמולים במשרד הביטחון. כאשר יהיו לקצין התגמולים את כל החומרים הרלוונטיים הוא יעביר אותם למומחים מטעם משרד הביטחון. המומחים הללו ינסו לבדוק האם אכן מדובר בפוסט טראומה או בהפרעה נפשית אחרת וכן האם יש קשר בין השירות של האדם לבין הפוסט טראומה.
הועדה הרפואית תקבע בהתאם למצבו של האדם את אחוזי הנכות הרלוונטיים לו ובהתאם לאחוזים שקיבל הוא יקבל תגמולים חודשיים, טיפול על חשבון משרד הבטחון, תגמול מחייתי ועוד.
מגישים בקשה ללקביעת אחוזי נכות
ראינו כמה מבין הסימנים העיקריים לפוסט טראומה. אם המטופל סובל ממצבים אלה, הוא רשאי להגיש תביעת אחוזי נכות פוסט טראומה משרד הביטחון על מנת לקבל את הפיצויים המגיעים לו. כדי לעשות זאת, חשוב למלא טופס בקשה ולהמציא את כל המסמכים הרפואיים הדרושים, כולל חוות דעת של איש מקצוע כמו נוירולוג או פסיכולוג. כמו כן, יש צורך להוכיח שהפוסט טראומה נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי. חשוב לציין כי לא חייבים לעבור את התהליך הזה לבד, תביעת אחוזי נכות פוסט טראומה משרד הביטחון היא תביעה אפילו מורכבת יותר מתביעה על נכות פיזית ועל כן, עורך דין משרד הביטחון הוא האיש שחשוב לפנות אליו במקרה זה, עבור ליווי וייצוג בתביעה מעין זאת אין להתפשר על פחות מעורך הדין הטוב, המקצועי והמנוסה ביותר בתחום.