במדינת ישראל ישנם מספר ארגונים המאגדים נפגעי פעולות איבה. רק אחד מכל ארגונים אלו הוא הארגון היציג והוא ידוע בשמו – “ארגון נפגעי פעולות איבה – הארגון היציג”. הדבר שמייחד ארגון זה משאר הארגונים הוא היותו גוף המאגד מבחינה משפטית את מרבית נפגעי פעולות האיבה. ארגון זה נוסד עוד בשנת 1973 כאגודה עותומאנית ובשנת 2001 נרשמה האגודה כעמותה רשומה.
מטרותיו של ארגון נפגעי פעולות האיבה הן רבות וברוכות כולן, את מטרות אלו ניתן להכתיר בכותרת אחת- קידום ענייניהם של נפגעי פעולות האיבה. הפוטנציאל הגלום בגוף כזה הוא עצום ורב וביכולתו להביא לשיפור במגוון רחב של תחומים.
על פי החוק, זהותו של הארגון היציג נקבעה בהכרזת שר העבודה והרווחה ובתנאי שמטרתו הבלעדית של הארגון היא שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמול לפי החוק, ושהארגון מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים לתגמול לפי החוק, ושהארגון מקבל כחבר בו כל נפגע וכל בן משפחה המבקש להצטרף לארגון.
ארגון נפגעי פעולות האיבה חייב לענות לתנאים אלו, אך אין חובה על נפגעי פעולות האיבה להיות חברים בארגון זה דווקא או בכל ארגון אחר.
לצורך המחשה בנוגע לפוטנציאל של הארגון וליכולותיו, ומתוך אמונה שלמה בכוחו ובתחילת פעולתו בעתיד הקרוב, נתאר להלן את תחומי הפעילות של ארגון זה. תחומי הפעילות נשאבו מתוך הפעילות בפועל, הוראות החוק והתקנות ומתוך פעילותו הברוכה של ארגון נכי צה”ל. אנו מקווים כי אמנם בעתיד הנראה לעין יוכל הארגון היציג של נפגעי פעולות האיבה לפעול כאמור בצורה רציפה.
פעילות הארגון
על פעילותו של הארגון ועל מטרותיו ניתן ללמוד מתקנון ארגון נכי צה”ל (בהנחה שבתקנון ארגון נפגעי פעולות האיבה, לכשיהיה כזה, יכללו הוראות דומות) המגדיר מטרותיו לארגן ולשפר התנאים הכלכליים, הרפואיים, החברתיים, התרבותיים והרוחניים של חבריו. במסגרת זו מוסמך הארגון לשמור על זכויות חבריו, לשפרן, לייצג ענייניהם בפני כל מוסד או גוף, ללוות חבריו בשיקומם, לדאוג ליחס נאות מצד הציבור והמוסדות, לכוון חבריו, לעודדם, לקיים עזרה הדדית לצורך שיפור איכות חייהם וביטחונם העצמי ביכולותיהם.
לשם ביצוע האמור מוסמך ארגון נכי צה”ל לייצג את החברים בפני כל אדם בגוף בארץ ומחוץ לה, לרכוש לקבל ולהחזיק נכסים, ללוות לגייס ולהתחייב בכסף, ליזום לבנות ולנהל בתי הבראה החלמה ומרכזי ספורט שיקום וחברה, להוציא לאור כתבי עת ולנהל הסברה בעל פה ובכתב. בהתאם לכך, מוציא לאור ארגון נכי צה”ל את כתב העת “הלוחם”, אשר יוצא לאור כל חודשים, המיועד לכלל נכי צה”ל ובו מידע רב ערך ושימושי כולל פירוט סכומים מעודכנים של תגמולים, מענקים וזכויות כספיות שונות, כן ניתן למצוא בו מידע נוסף וכתבות מעניינות.
ארגון נכי צה”ל הינו ארגון א-פוליטי וא-מפלגתי, על פי הוראה מפורשת בתקנונו.
ארגון נכי צה”ל מפעיל את “בתי הלוחם” בארץ (תל אביב, חיפה, ירושלים) המהווים מרכזים חברתיים תרבותיים וספורטיביים המיוחדים לנכי צה”ל ולבני משפחותיהם. לאחרונה התחילה יוזמה להקים בית חם דומה לנפגעי פעולות האיבה, יוזמה אשר לצערנו הרב לא יצאה לפועל.
ארגון נכי צה”ל מצוי בקשר רציף ותמידי עם אגף השיקום במשרד הביטחון, הן בעניינים כלליים והן בעניינים פרטניים של חברים. הבדל משמעותי בולט בין ההוראות הפנימיות של משרד הביטחון לבין דרך פעולתו של המוסד לביטוח לאומי, הוא מעורבותם של נציגי ארגון נכי צה”ל בועדות השונות המחליטות בעניין הזכויות השונות. מעורבות זו מקבלת ביטוי בישיבת נציג הארגון בועדה המחליטה בעניינים אלו. המשמעות בעניין זה היא מרחיקת לכת משום שהדבר מלמד על מעורבותו של הארגון בייצוגם של חבריו ובעיצובם של הכללים המנחים לקביעת זכויותיהם. בעניין זה ניתן לציין את הפגישות הרבות המתקיימות בין גורמי השיקום לנציגי הארגון, הקשר האישי והישיר בין הצדדים ואת הסיכומים השונים בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעים.
מקורות מימון
מקורות המימון לפעילותו של הארגון הם רבים ומגוונים מבחינת האפשרויות (כגון : תמיכה מוסדית וממשלתית, דמי חבר, תרומות, צוואות, שוקי הון ועוד), הפוטנציאל הכלכלי הוא עצום ויש להפעיל מערכת מתאימה למימושו.
סעיף 4א. לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה דן בארגון היציג ובניכוי דמי החבר.
דמי החבר, מחברי הארגון, נגבים על ידי המוסד לביטוח לאומי בניכוי מתוך תגמוליהם של הזכאים על פי החוק. התיקון לחוק המאפשר ניכוי דמי חבר, ביחד עם השתתפות בביטוח הדדי, נכנס לתוקף בתיקון תשנ”ז (1997). הסעיף מאפשר לנכות מתגמוליו של זכאי את דמי החבר אשר מועברים לארגון היציג של נפ”א וזאת על אף האיסור לגרוע או להעביר תגמולים המשולמים לפי החוק. הסעיף עושה שימוש בסעיפים המקבילים מחוק הנכים החל על נכי צה”ל תוך התאמתו לנפ”א.
החברות בארגון נפגעי פעולות איבה אינה חובה. נפגע המקבל תגמול רשאי להתנגד לניכוי דמי החבר מתגמוליו, וזאת על ידי בקשה בכתב למוסד לביטוח לאומי בתוך 60 יום מהודעת המוסד לביטוח לאומי על כוונתו לניכוי דמי החבר. במידה והודיע הנכה כאמור, יחדל המוסד לנכות מתגמוליו את דמי החבר.
על פי סעיף 4א. הותקנו תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), תשנ”ט – 1999 הקובעות כי הסכום המירבי הניתן לניכוי מתגמולי נפ”א הוא הסכום המנוכה לפי סעיף 14 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב), התשי”ט – 1959, ותקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשמ”א – 1981, שהותקנו מכוחו.
סעיף 6א. לחוק קובע את חובת ההשתתפות של אוצר המדינה בפוליסת ביטוח לטובתו של הנפגע. על סמך סעיף זה הותקנו לאחרונה תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות), תש”ס – 2000 המסדירות עניין זה.
נכון להיום מנוכים מתגמוליהם של נפגעי פעולות האיבה כ – 80 שקלים הכוללים את דמי החבר, דמי ביטוח חיים קיבוצי (ריסק בלבד) וסכום של כחמישה ש”ח לקרן עזרה הדדית להלוואות לחברי הארגון. ניכוי זה מקביל לניכוי לנכי צה”ל ומהווה מנוף ראשוני ובסיסי לפעילות הארגון, אך לסכום זה מתווספים סכומי עתק המתקבלים ממקורות מימון נוספים אשר צויינו לעיל.
מוסדות הארגון
כדי לקיים פעילותו צריך הארגון להקים מוסדות מתאימים. חלק מהמוסדות מוכתבים בחוק העמותות וחלקם מוקמים בתקנון ו/או משיקולים מעשיים. על הארגון (האסיפה הכללית של חברי הארגון) למנות ועד, יושב ראש, מזכיר, גזבר, יועץ משפטי, גוף ביקורת וועדות שונות. אנו סמוכים ובטוחים כי ארגון נפגעי פעולות האיבה ידע להקים ולמנות המוסדות המתאימים ויחל בפעילותו הברוכה בהקדם.
פרוייקטים הנמצאים בתכנון ובהכנה לביצוע
תוכנית עבודה עתידית של ארגון נפגעי פעולות איבה – הארגון היציג (*)
בימים אלה ממש מגבש ארגון מפגעי פעולות איבה תוכנית חומש להצעדת הארגון קדימה – לטובת משפחת נפגעי פעולות האיבה בישראל , בנוסף לפעילות השוטפת, בחר הארגון ב-7 פרויקטים מרכזיים להתמקד בהם במהלך חמש השנים הקרובות: * הקמת מערך תמיכה ארצי ( “קצינות נפגעים”), * הקמת מערך ארצי של סדנאות תמיכה, * הקמת “פול” משפטי, * הקמת קרן מלגות ומענקים, * ארגון אירועי תרבות וימי כיף, * ארגון טקס בר-בת מצווה בחסות נשיא המדינה, * הקמת “בית נפגעי פעולות איבה” .
א. הקמת מערך תמיכה ארצי (“קצינות נפגעים”)
נפגעי מערכת הביטחון זוכים לליווי צמוד של “קצינות הנפגעים” של צה”ל, בשעות הקריטיות והקשות וגם בימים שאחרי. כשמדובר בנפגעים אזרחים, כל נפגע, וכל משפחה, מתמודדים בכוחות עצמם בסיטואציה הקשה אליה נקלעו. התחושה היא שהחברה הישראלית הותירה אותם לבד במערכה.
הקמת מערך של “קצינות נפגעים” מטעם ארגון נפגעי פעולות האיבה היא בבחינת משימה לאומית חשובה ממדרגה ראשונה, דווקא בתקופה זו, בה מסתמנת רגיעה ביטחונית, ונושא הטרור שוב אינו עומד בראש סדר היום הציבורי. התחושה בתקופה זו בקרב רוב רובן של משפחת נפגעי הטרור היא כי בעוד החברה הישראלית חזרה לחיי שגרה, הם, אשר שילמו מחיר אישי כבד, נשכחו מלב כל ונותרו לבד בכאבם ובסבלם.
ארגון נפגעי פעולות האיבה מתעתד להקים מערך תמיכה ארצי אשר יכלול צוותי פעולה מחוזיים (דרום, מרכז, צפון) וצוות כוננות, אשר ישתלב בפעילות במידת הצורך, וכן יופעל מייד בהיוודע על פיגוע. מערך התמיכה יפעל בתאום ובשיתוף פעולה עם הגורמים הרלבנטיים – בתי חולים, אגפי שיקום, הביטוח הלאומי, משרד הרווחה וכו’.
מערך התמיכה של ארגון נפגעי פעולות האיבה אמור ללוות את נפגעי פעולות האיבה (מהעבר ומההווה) לכל אורך הדרך, החל מהפיגוע, דרך שלבי ההחלמה והשיקום. הצוותים אמורים לתמוך ולעזור לנפגעים ולבני משפחותיהם (בין אם בבתי החולים, באגפי השיקום השונים או בביקורי בית), ולסייע להם, בהכוונה, בייעוץ, ובסעד נפשי.
בנוסף, אמורים הצוותים להוות גשר בין הנפגעים ומשפחותיהם לארגון נפגעי פעולות האיבה, וכן לשמש כתובת למידע בכל הקשור לזכויות המגיעות לנפגעי פעולות האיבה מצד הגופים הציבוריים המשקמים.
בנוסף, אמורים הצוותים, בהתאם לצורך, ליזום פעולות רווחה למען נפגעי פעולות האיבה, כגון ארגון ימי הולדת, ארגון הופעות אמנים, חלקות מאכלי חג וכו’. במהלך פיגועים, ייחלקו (בבתי החולים) הצוותים למשפחות הנפגעים “ערכות חירום” מיוחדות, אשר תכלולנה, בין היתר, תרמוס (מייחם ידני), שקיות קפה ותה, שקיות סוכר, חוברת מידע ובה טלפונים חשובים לשעת חירום, מחברת קטנה ועט, פנס חרום, כרית מתנפחת, שמיכה קלה, דברי מאכל קלים (וופלות, ביסקוויטים וכו’) ועוד.
ב. הקמת מערך ארצי של סדנאות תמיכה
מניסיון עבר עולה כי הטראומה המלווה את נפגעי פעולות האיבה (משפחות שכולות, אלמנים-אלמנות ונכים) ואת בני משפחותיהם, היא קשה וארוכת טווח, וקיים צורך, בנוסף לטיפולים המקובלים במצבים כגון אלה, גם בקבוצות תמיכה, בה יוכלו האנשים לדבר אשר על ליבם, בעיקר עם אנשים שחוו אירועים דומים.
במהלך השנים האחרונות קיים ארגון נפגעי פעולות האיבה כמה סדנאות תמיכה, אולם מפאת החור התקציבי, הוא נאלץ לבטל את הפרויקט. הקמת מערך ארצי של סדנאות תמיכה, לא רק שהוא מחויב המציאות, הוא מהווה גם נדבך מרכזי במנדט הציבורי שניתן לארגון.
בכוונת ארגון נפגעי פעולות האיבה להקים מערך ארצי של סדנאות תמיכה, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הרלבנטיים – הביטוח הלאומי, משרד הרווחה וכו’.
ג.הקמת “פול” (צוות) משפטנים
מניסיון שנים קודמות עולה כי אחת הבעיות הטורדות במיוחד את ציבור נפגעי פעולות האיבה, הוא בקבלת מלוא הזכויות המגיעות להם על פי חוק – מהביטוח הלאומי. בחלק לא מבוטל מהמקרים, נאלצים נפגעי פעולות האיבה לכפות על הביטוח הלאומי את מתן הזכות, רק בעקבות תביעה משפטית.
לא אחת קורה, שנפגעי פעולות האיבה מוותרים על הזכות המגיעה להם, ובלבד שלא יאלצו להגיע ולהתדיין בבית משפט. יש גם מקרים שנפגעי פעולות האיבה מוותרים על הזכות המגיעה להם, מכיוון שאין בידם את האמצעים לשכור עורך דין ראוי.
כיום מעניק הארגון לחבריו יעוץ משפטי ראשוני – על-ידי עו”ד דוד מנע, היועץ המשפטי של הארגון. בכך אין די. הקמת “פול” משפטי (צוות של משפטים), המתמחה בתחום זכויות נפגעי פעולות איבה, אשר יעמוד לרשות חברי הארגון הינו כורח המציאות, וייחשב מבחינת החברים כתרומה משמעותית.
בכוונת הארגון להתקשר בהסדר מיוחד עם מספר עורכי דין המתמחים בתחום, ב-4 הערים הגדולות – תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע. חברי הארגון, שיפנו אליהם בבקשת סעד משפטי, יוכלו ליהנות ממחירים מיוחדים.
ד. קרן מלגות להשכלה גבוהה, מענקי יצירה והנצחה
ארגון נפגעי פעולות האיבה, על פי המנדט הציבורי שניתן לו, רואה לעצמו כחובה לעזור ולתמוך בחברי הארגון בתחומי החינוך, התרבות והאמנות וההנצחה. עקב תקציבו הדל של הארגון, עד כה לא התקיימה כלל פעילות בתחום הזה, למרות הצרכים שנבעו מהשטח.
קרן המלגות והמענקים תתמקד ב-3 תחומים:
א. מלגות להשכלה גבוהה
ב. מלגות ומענקים לעידוד יצירה אמנותית
ג. מענקי הנצחה (הוצאת ספרי זיכרון, הקמת גלעד קבוצתי, או אנדרטה ציבורית, ארגון טקסי זיכרון וכו’).
חלוקת המלגות תיעשה לאחר קביעת קריטריונים ברורים וחד משמעיים למתן הלוואות ומענקים. תוקם ועדה ציבורית מיוחדת (בראשות שופט בדימוס, המורכבת מנציגי הדירקטוריון, בשילוב נציגות של 3 הסקטורים הפועלים בארגון) אשר תבחן את הבקשות והיא זו שגם תאשר את גובה המלגות- מענקים.
ה. ארגון אירועי תרבות וימי כיף
מניסיון שנים עברו עולה כי חלק ניכר מציבור נפגעי פעולות האיבה (משפחות שכולות, אלמנות-אלמנים ונכים), גם שנים לאחר האירוע הטראומתי שעברו, מעדיפים להסתגר בתוך עצמם, עם כאבם ויגונם, ומתקשים “להרשות לעצמם” את ההנאות הקטנות של החיים, בחברותא עם אנשים נספים.
ארגון נפגעי פעולות האיבה, כך על פי המנדט הציבורי שניתן לו, אמור לא רק ללוות את החברים בשיקומם ולענות על צרכיהם המיוחדים, אלא גם לשפר את איכות חייהם האישיים – בתחום החברתי, התרבותי והרוחני.
בכוונת ארגון נפגעי פעולות האיבה להפיק בכל שנה מספר אירועי תרבות, בנקודות ישוב בהם קיים ריכוז גדול במיוחד של נפגעי פעולות איבה.
ו. טקסי בר-ובת מצווה
במהלך השנתיים האחרונות יזם ארגון נפגעי פעולות האיבה טקס בר ובת מצווה לילדי משפחת נפגעי פעולות האיבה, אשר התקיים בכותל המערבי. במסגרת האירוע החגיגי והמרגש, מתארחים החוגגים בבית נשיא המדינה. מימון האירוע נעשה על ידי גופים שונים – עם תרומה נכבדה בעיקר של הסוכנות היהודית.
במטרה להפוך את האירוע למסורת, מתעתד ארגון נפגעי פעולות האיבה להגיע להסכם עם גוף שייטול על עצמו את עלות הפקת האירוע על בסיס קבוע, זאת במטרה שלא יחזור מצב בו מרחף סימן שאלה על הפרויקט, עד זמן קצר לפני קיומו.
ז. בית נפגעי פעולות האיבה
בישראל חיים כיום כ-15 אלף ילדים, נשים וגברים (הורים שכולים, אלמנות-אלמנים, נכים) המוגדרים על פי חוק כנפגעי פעולות איבה. הקמתו בעתיד של “בית” לציבור זה (כדוגמת “בית הלוחם” לארגון נכי צה”ל) הינו חזון שיש לעשות הכל על מנת להגשימו, ומהר ככל שניתן.
“בית נפגעי פעולות האיבה”, אשר ישרת את משפחת נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם, אמור להוות מוקד פעילות לציבור נפגעי פעולות האיבה, הן במישור החברתי והן במישור הטיפולי-בריאותי.
“בית נפגעי פעולות איבה” אמור לכלול: 2-3 אולמות (להרצאות, למופעי תרבות ולסדנאות תמיכה), בריכת שחיה, קפיטריה, אולם ספורט, אולם כושר ומשרדים. והחשוב מכל: אולם הנצחה לחללי משפחת נפגעי פעולות האיבה.
חשוב, כמובן, לציין, שיישום הפרויקטים השונים, מותנה בהשגת מימון הולם. כבר בשבועות הקרובים אמורים נציגים מועד הארגון – בעזרת גורמים המתמחים בגיוס כספים – להיפגש עם שורה של גורמים, פרטיים וציבוריים – מהארץ ומהעולם – במטרה לעניין אותם במימון הפרויקטים המצוינים לעיל.