יצוג במקרים של ביקורת בפני מבקר המדינה
בבג”ץ 3989/11 תנועת נאמני הר הבית בארץ ישראל נ’ ועדת הכנסת לביקורת המדינה, נאמר כי ביקורת המדינה היא אחד מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה. להמלצות מבקר המדינה אין תוקף מחייב וחוות דעתו אינה בבחינת פסק דין או הליך שיפוטי ופרסומי מבקר המדינה אינם יכולים לשמש כראיה בהליך משפטי או משמעתי. עם זאת, בפסיקת בג”ץ נקבע זה מכבר כי המלצות ביקורת המדינה מחייבות התייחסות והפעלת שק”ד סביר מצד הגוף המבוקר. כמו כן, בשנים האחרונות נערכו מספר תיקונים לחוק מבקר המדינה, שיצקו להלכות אלה תוכן אופרטיבי. בשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי בעקרונות המנחים את ביקורת המדינה. בהתאם למגמה זו, חלף מדיניות האנונימיות שאפיינה את ביקורת המדינה תפסה את מקומה מדיניות הדוגלת בפרסום שמות המבוקרים, בהסקת מסקנות אישיות ובהטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים. חרף האמור, מעמדו המהותי והחוקתי של מוסד ביקורת המדינה נותר מעמד של גוף מבקר ולא של רשות אכיפתית. פרסום ממצאי הביקורת ומסקנותיה ברבים מהווה אפוא סנקציה מרכזית בידיו של מבקר המדינה, שיש בה כדי להניע את הגופים המבוקרים לפעול ליישום המלצותיו.
כאשר עוסקים בממצאי ביקורת המדינה ומסקנותיה, נודעת לזכות הציבור לדעת חשיבות רבה. פרסום ממצאי הביקורת חושף לפני הציבור את אופן התנהלות הרשות, על כשליה ומחדליה, וכך מאפשר דיון ציבורי והפעלה של ביקורת אפקטיבית על הרשות המנהלית. באופן זה תורמת חשיפת המידע להגברת אמון הציבור בשלטון ולקיומה של תרבות שלטונית ראויה. חשיפת ממצאי הביקורת עולה בקנה אחד גם עם העיקרון לפיו הרשות פועלת כנאמן הציבור. מעבר לכל אלו, לחשיפת דוחות הביקורת ערך נוסף אומר השופט ברק – היא יוצרת תמריץ חשוב להפנמת ממצאי הביקורת וליישום מסקנותיה בקרב הרשות המנהלית. מפאת החשיבות הנודעת לפרסומם ולפומביותם של ממצאי ביקורת המדינה זכה עיקרון זה לעיגון חוקתי סטטוטורי. סעיף 12(ב) לחוק יסוד: מבקר המדינה קובע כי “מבקר המדינה יגיש לכנסת דינים וחשבונות וחוות דעת בתחום תפקידיו ויפרסם אותם ברבים, והכל בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק”. בהתאם, קובע חוק מבקר המדינה כי דוח הביקורת השנתי וחוו”ד של המבקר יונחו על שולחנה של הכנסת ויפורסמו. בכל האמור לממצאי ביקורת המדינה, אם כן, נהנית הזכות למידע ממעמד חוקתי על-חוקי.
מבקר המדינה מבקר אף גופי ועמותות דו מהותיים וגופים בעלי אופי ציבורי. וכך אומר מבקר המדינה ביחס לארגון נכי צה”ל למשל בדו”ח 64ב’: הארגון הוא אמנם עמותה פרטית, אך הוא בעל תפקיד ציבורי חשוב של טיפול, שמירה ושיפור זכויותיהם של נכי צה”ל, והוא הארגון היציג היחיד המייצג אותם. לארגון סממנים ציבוריים הנובעים מכך שהוא מאוזכר במספר חוקים ותקנות, והוא מקבל תמיכה מכספי המדינה. בביקורת הקודמת שערך משרד מבקר המדינה בארגון, נקבע, כי בשל המאפיינים הציבוריים שבפעילות הארגון, ראוי שיחולו עליו עיקרי הנורמות של המשפט הציבורי, ושהוא יפעל על פי עקרונות יסוד של שקיפות, שוויוניות, תום לב וסבירות.
על האמור, גופים מבוקרים כאלה נזקקים לא פעם לייצוג כדי להסביר עמדתם, וליהפך, פרטים בארגון או בעמותות אלה, מבקשים לעתים להשית ביקורת על הארגון ולבודקו, על פי זכותם כחברים בארגון. למשרדינו התמחות בנושא וידע הכיצד לפנות לגופים אלה ומה נדרש כדי להביא את הביקורת להישגים מיטביים לארגון ולחבריו.
אם גם אתם נזקקים לייצוג צבאי ובטחוני, התקשרו עוד היום ותנו לנו להילחם עבורכם!
לשאלות ומידע נוסף, אנא אל תהססו, נשמח לסייע – יעוץ משפטי ראשוני חינם או כתבו אלינו בדואר אלקטרוני: info@disabled.co.il